** המאמר נכתב בשיתוף יונתן חצבני, חוקר וובינט וסטודנט למזרחנות, מתמחה ב- Webint Master
החל משנות ה-90, עם כניסת הלווין והאינטרנט אל העולם הערבי, כללי המשחק התקשורתיים השתנו, ומקורות חדשותיים חוצי מדינות ומנהיגים, הסוקרים את כלל העולם הערבי נוצרו.
לימים, יצרה התפנית שטף מידע מהיר וויזואלי, אשר סיפק לתושבי המזרח התיכון רשת תקשורת שטרם נראתה באזור. התחרות הגוברת, המאמץ למשוך את האזרח אל הערוץ ולשלוט כמקור התקשורת העיקרי במזרח התיכון (ללא תלות גיאוגרפית בהכרח) יצרו ריבוי מקורות תקשורת, וכפועל יוצא – מקורות מודיעיניים לחוקרי מידע גלוי.
במאמר קצר זה נציג את התקשורת שסוקרת את העולם הערבי הן מבפנים והן מבחוץ, ונעמוד על המאפיינים הייחודיים של כלי התקשורת השונים ככלי נחוץ ונלווה לביצוע חקירת מודיעין ממקורות גלויים (OSINT). לאורך המאמר יוצגו מקרי בוחן הממחישים את ההיבטים השונים במזרח התיכון ובגופי התקשורת.
באופן מפתיע, נכון ל-2017, אחוז מחזיקי הסמארטפון במזרח התיכון עקף את המערב, וניתן לראות כי ע"פ מחקר MidEastMedia למעלה משלושת-רבעי מהאזרחים צורכים חדשות בטלפון ושני שליש עושים זאת לפחות פעם ביום (77% ו-67% בהתאמה). בנוסף, שבעה מתוך 10 אזרחים צופים בסרטוני חדשות בסמארטפונים וכמעט מחציתם עושים זאת לפחות פעם ביום. נתוני השימוש הגבוהים, ממחישים את הצורך בניתוח מקורות חדשותיים במזרח התיכון באמצעות כלים ושיטות מתקדמים מעולמות המודיעין האוסינטי.
הקריטריונים לבחינת מקור תקשורתי
כאשר נרצה לחקור מקור מידע חדשותי במזה"ת, נצטרך להבין מספר דברים:
מי ספק המידע?
יש להבחין האם הממשלה מספקת את המידע והופכת את המקור ל'מגויס' או ספק פרטי. לדוגמא – הסנקציות האמריקאיות המוטלות על איראן, והמידע המוטה שאיראן כספקית מידע ממשלתי מעבירה לתקשורת. 
בנוסף, ישנם ערוצי תקשורת פרטיים, או ברשתות החברתיות המסקרים את המזרח התיכון, ולרוב נמצא בהם סקירות קצרות, תמונות וסרטונים ללא צנזורה (לדוגמא: אבו עלי אקספרס,״מבט על המזרח התיכון״) כמו כן ישנה נוכחות של ערוצים רשמיים ברשתות החברתיות (לדוגמא al-jazeera News ו- arab News) שגם בהם לרוב נראה מידע פחות מצונזר מזה שמוצג בטלוויזיה)
באיזו מדינה יושב המטה המרכזי שמספק את המידע?
התקשורת בעולם הערבי חווה שינוי ניכר ומאמצת תהליכים גלובליים המתאפיינים בנציגים מקומיים ודיווחים מהשטח ע"י כתבי חוץ במדינות זרות. מצב שעלול ליצור אצל הקורא חוסר הבנה לגבי מקור הדיווחים והאג'נדה מאחוריהם. הדרך הטובה ביותר לזהות זאת זה להבין היכן יושב המטה המרכזי (וכפועל יוצא- מה האג'נדה שלו).
מי קהל היעד אליו מכוונים הדיווחים?
במזרח התיכון, בין המדינות וגם בתוכן, שורר מתח מבני דתי ועדתי וכל גוף תקשורת ירצה לספק את קוראיו. שני שליש מהאזרחים טוענים שהם בוטחים בתקשורת ההמונים ממדינתם, לעומת רק מחצית הסומכים על תקשורת ממדינות ערביות או מערביות (66%, 52%, ו- 49% בהתאמה)
מי מקור הדיווח?
מקורות הדיווח לתקשורת הינם מגוונים ומשתנים בין דיווחים רשמיים של הכתבים, לדיווחים פרטיים של אזרחים במקום. במספר לא מבוטל של דיווחים תקשורתיים נבחין כי בוצע שימוש במידע שהועבר מאזרחים פרטיים. כפי שהזכרנו קודם על פופולריות הסמארטפון בעולם הערבי נבחין כי בשנים האחרונות הדיווחים הפרטיים מתבססים לרוב על תמונות וסרטונים. בחינה נכונה של המדיה המצורפת לכתבה, והמקור שלה, במקורות התקשורת השונים יסייעו לנו בהשלמת תמונת החקירה ממקורות נוספים.
לדוגמא,את אירוע חיסול חוליית טרור פלסטינית, נוכל להציג משלושה מקורות: Taghribnews ,Al-jaseera ו-ישראל היום (ראו תרשים למטה). כפי שניתן לראות, כל מקור תקשורת מציג מדיה אחרת. התמונה שפורסמה ב- taghribnews צולמה ע"י גורם לא רשמי מדירת מגורים בקרבת מקום החיסול. חיפוש תמונה הפוך הוביל לוידאו, גם הוא ממקור פרטי, שצולם מאותו איזור והועלה לרשת התקשורת אל-ג'זירה. ניתן להבחין כי הסרטון מציג זווית צילום אחרת מהתמונה עליה בוצע החיפוש. אוסף זוויות הצילום יכולים לתרום לנו לחקירת מתווה השטח.
כמו שאנחנו רואים, עולם התקשורת הערבי מגוון, עדתי, ומתבסס על מספר גדול של מקורות ואג'נדות. כאשר אנחנו חוקרים אירועים בעולם הערבי, חשוב להבחין ולחקור את גוף התקשורת אשר פרסם את הידיעה, מה השייכות שלו, ומה מקור הדיווח.
בנוסף, חשוב להשוות את הדיווחים לרשתות שונות, המציגות את הדברים מזוויות שונות, הן ברמת הפרטים והמדיה, והן ברמת האג'נדה והשייכות. שימוש נכון בכלים, והיכרות טובה עם המארג התקשורתי הרחב יסייעו לנו במשימה.
האב העולם הערבי, מציג את כלי התקשורת המובילים במזרח התיכון, מתוייגים לפי הפרמטרים השונים, לצד ספריית הכלים, ומנועי חיפוש מותאמים בהם תוכלו להשתמש כדי להעמיק את המחקר, ולהבין את האירועים שקורים פה ממש מעבר לגדר.
